אמנית מס' 89



גם בשנה שעברה הייתי אמנית מס' 89.

מספר יפה (-:

אתמול בבוקר אמרתי לתומר בעלי האהוב-"ממי, תחשוב איתי. אני רוצה שנצלם היום במקום מיוחד. משהו אחר .מחוץ לקופסא – מוסך, נגריה, מסגריה..."

"יש את הנגרייה "-  הוא אמר. ושנינו הבנו למה הוא מתכוון.

תומר, בין שלל עיסוקיו, הוא איש התאורה והסאונד של תאטרון הידית המעולה, שיושב בעשר השנים האחרונות במתחם נגריית הידית.

באתר של התיאטרון היטיבו לתאר את המקום:

"הנגרייה הוקמה בשנת 1952 בפרדס חנה, ושמשה בתחילה כבית מלאכה לייצור כלי עבודה, לאחר מכן החלו בנגריה לעצב וליצור בעץ הזית. מוצרי הנגרייה ומעלליה בכלל זה מוצרי יודאיקה החלו לצבור שם ותהודה בקרב יושבי הארץ ומבקריה, ואלה החלו לפקוד אותה בעודם תרים את הארץ.

בשנים 1967-1975 הגיעה הנגרייה לשיא פריחתה, ושמה יצא למרחוק. בתקופה זו הועסקו בה כ: 50 עובדים, בכלל זה : פועלי ייצור, חרשי עץ, ומעצבים בחרסינות.

כיום מהווה הנגרייה בית מלאכה, בניהולו של המעצב רוני גל, המקיים לצד הנגרייה סטודיו-אמן ובית ממכר ליצירותיו. בנוסף מהווה המתחם בית לתיאטרון הידית, קבוצת תיאטרון אלטרנטיבי."

בנגרייה הזמן עצר מלכת. ואותי זה מרגש !

כלי העבודה הישנים והעצומים מספרים סיפור בלי מילים.

ערמות הנסורת ,קורי העכביש, האבק, כלי העבודה המיוחדים, עושים את המקום לחוויה חד פעמית.

ויש שם חדר אחד עם קיר שכולו מגרות מגרות מגרות –יצירת אמנות מושלמת !

טלפון אחד לרוני- בעל הבית- וקיבלנו אור ירוק.

היו לנו שעתיים. ליבי-אצל חבר+ חוג , והגדולים ברוטציה –שומרים על הקטן.

עצרנו אצל אורי'לה - שבנדיבות שאין שניה לה - משאיל לנו את המצלמה הסופר מקצועית שלו...

בכניסה לנגריה פגשנו את הנס וגבי -כוכבים מקומיים בינלאומיים ,שבדיוק חזרו מעוד פעילות יצירתית ממוחזרת...
תומר,שכבר היה עם המצלמה ביד- הנציח את הרגע.

נכנסנו והתחלנו לצלם..

התוצאות לפניכם...

היומיים האחרונים מוקדשים לעיצוב. אני אוהבת את השלב הזה לפחות כמו את הכנת המוצרים עצמם !
הבית שלי הופך אט אט לחנות  מקסימה ומאירה...

מחכה לכם,
יום חמישי 29.3 מעשר בבוקר עד שמונה בערב
יום שישי 30.3 מעשר ועד חמש אחהצ
ושבת- כל היום !

להתראות,
הדס שלום-אמנית מס' 89 (-: