יום ראשון, 26 במאי 2013

מי שלא עושה לא נכשל או סיפור הצלחות...

מאז אומנים במושבה לא עצרתי לרגע..
פרוייטק גביעים שמילא את כל אפריל ,כיורים ואריחים ללקוחות חדשים וחוזרים..ותוך כדי מנסה למלא את המדפים אחרי שפריטים רבים פשוט"נעלמו"  ב"אמנים שמושבה"...(-: צרות טובות -תודה לאל...(ולאלה...)
ואז נכנסה הזמנה מיוחדות...כחובבת אתגרים ישר נענתי...
סט של צלחות-גדולות וקטנות. לארוחה חגיגית..הלקוחה רצתה שהשפה של הצלחת הגדולה תהיה מסולסלת מעט עם גלים  לא סימטריים ולב זהב ינצנץ למעלה...והקטנה חלקה...הלוז היה צפוף-אך אפשרי - ידעתי מראש שאין מקום לטעויות...

גלים גלים
 
 
הכל הלך חלק לפי התכנון.עשיתי שתי צלחות נוספות ליתר בטחון.
השריפה הראשונה והשניה עברו בשלום.
בדרך כלל ,אם הכלי עבר את ה 1200 מעלות- השריפה השלישית ,של הזהב, ל 740 מעלות-קטנה עליו.

ביום חמישי הכנסתי את שריפת הזהב. בשישי הצלחות היו אמורות להגיע ליעדן ובשבת הארוחה !


הגעתי לסטודיו בבוקר...התנורים התקררו לאיטם.סמס עידכון ללקוחה-"התנורים מתקררים- כשהכל בחוץ -אתקשר"
היא מצידה מחכה בסבלנות אך סקרנית לאללה...עד פה הכל רגוע.

באחת עשרה מתחילים לפתוח חריץ קטן בתנור. שיגרתי.
יושבת בחוץ עם הקפה.
תומר שואל בנונשולנטיות אם הכנסתי גם ספיירים. אמרתי שכן ולא חשדתי בכלום...(בדיעבד-הוא כבר ראה אחת שבורה כשפתח מעט..)
מחכה שהטמפ תרד מתחת ל100 מעלות ופותחת.

קומה עליונה-שתי צלחות קטנות שבורות.
מה?! איך? למה?
מתחילה להתבאס... אך מנחמת את עצמי עם הספיירים...

פחדתי להרים עוד מדף.פחדתי ממה שאראה שם.
יצאתי לאסוף את הילדים וסיבוב קטן הביתה.שיתקרר התנור עוד קצת ונמשיך...
חזרתי.
הצצתי פנימה בחשש לראות אולי תומר ,כשלא הייתי ,כבר פירק את התנור ולפי גוון פניו אדע מה מצבי...
הוא היה בפגישה.
נשמתי והלכתי לראות מה המצב..
עוד מדף הורם ומתחתו התגלתה  תקרית נוספת.שתי גדולות שבורות.
זהו. הלך עלי.
עיקרית וראשונה


יש אחת עשרה צלחות...מתחילה להריץ כל מיני תסריטים ...אולי ככה ואולי ככה...
בדיוק הלקוחה מתקשרת
"כמה אנשים מוזמנים למחר"-שאלתי. מקווה בסתר ליבי שאולי הזמינה בלארג'יות סט של שתיים עשרה אך מחר יש רק עשרה סועדים...
"שניים עשר" היא עונה.
"אחת נשברה"-אני מדווחת ישר. "אולי אספיק לעשות זהב לאחרונה שיש לי על המדף,ומקסימום אקפיץ אותה בבוקר"
"טוב" היא אומרת בחיוך...
(תודה אלוהים שאתה שולח לי לקוחות כפרות. זה עושה לי את החיים הרבה יותר טובים !)

עושה עוד הפסקה קטנה. נושמת.יוצאת חוזרת. מדווחת על הדיזזסטר לשכנתי האהובה מיכל..מתנחמת וחוזרת לתנור.

המדף הבא יכריע את הכף: אם יש עוד שבורות- זה אבוד...

מרימה את המדף.
שתיים גדולות שבורות.אחת קטנה שלמה.
ממשיכה בשוונג. שלוש שלמות....פשששש....מרגש...עוד מדף...שתיים גדולות שבורות אחת קטנה שלמה....

ממשיכה עד למטה וסופרת.
יש שתיים עשרה קטנות ושלוש גדולות. תשע גדולות נשברו ! דבר כזה מעולם לא קרה לי.שיט שיט שיט !!!
השעה אחת יום שישי.מחר יש לה אורחים ואין לה סט.

שובר את הלב...


מתקשרת אליה.
מספרת  מה המצב.מתחילה עם הבשורות הטובות. יש 12 קטנות !יוהו ...
מציעה לה לרוץ לקנות צלחות גדולות חלקות בלבן. הקטנות השחורות יהיו שוס. השלוש הגדולות יהיו למנות מרכזיות.

למזלי הוא לקחה את זה יותר בקלות ממה שחשבתי(תודה תודה תודה ) ויצאה במהירות לקנות גדולות...החמודה עוד סימסה לי אחרי רבע שעה שהספיקה לתפוס את החנות פתוחה בשניה האחרונה.

היא הגיעה אלי לאסוף את הקטנות ומה שנשאר מהגדולות והודתה לי מאד...
אני התבאסתי בשבילה על שלא יהיו לה הצלחות לארוחה החגיגית של מחר והיא הצטערה בשבילי על כל העבודה שנעשתה...
בערב היא ערכה את השולחן ושלחה לי תמונה...

נייס...



כמה וכמה וכמה הגיגים ומסקנות אפשר לגזור מהסיפור הזה:
1.צריך לב חזק כדי להיות קרמיקאית (-:
2. בעידן אחר הייתי סוגרת את התנור אורזת  תיק ועוזבת את המקצוע לנצח. הפעם ההתבאסות היתה קצרה.כנראה שהתבגרתי.
3. החימר השחור לא אוהב סילסולים בשפה. כל השברים היו בשיא הגל. לפי צורת השבר זה קרה בקירור. אולי צריך קירור איטי יותר (בתנור הקטן עם הדופן העבה אולי זה יעבוד טוב)
4. הארוחה היום היתה נפלאה והצלחות זכו להתפעלות רבה...
5.מי שלא עושה לא נכשל !


 
יאללה...שגם נהיה בריאים !
נתראה בשמחות...
הדס
 













 

5 תגובות:

  1. דוס יש חומר שניקרא קוורץ אנגלי יודעת שאת מכירה אבל לא זה הטחון אלא הגרוס גס. אני שמה על המדף ואז אין ריפלקשן בין המדף לאריח או לצלחת מה שמפוצץ בדרך כלל את הקרקעיות השטוחות.וגם לא פותחת שלבים עד שהכל יוצא.איך משתמשים? קונים בקרמיקון את הקוורץ מפזרים על המדף חופן כמו חול ים ונזהרים שלא יבוא במגע עם גלאזורה. שיהיה בהצלחה (מקווה שהיא עדיין רוצה את הגדולות).שבוע טוב ונשיקות
    שגית

    השבמחק
  2. עם כל האופטימיות והקבלה שלך ושלה, אני....בוכה.

    השבמחק
  3. ה-צלחות הגדולות יפות שאין לתאר
    אולי היו יפות מדי...? :)
    וברצינות עכשיו - כל הכבוד.
    כואב לקרוא אבל מחמם לב באותה המידה.
    שיהיה שבוע טוב ותמיד עם הראש למעלה!

    השבמחק
  4. ועל זה נאמר: אין חכם כבעל נסיון...

    השבמחק
  5. תודה על התגובות החמות...ושגית...אדבר איתך להבין טוב יותר. תודה...

    השבמחק