מאז חנוכה לא כתבתי. יש תקופות שהשתיקה יפה להן.אם אין לי מילים- מכבדת. לא דוחקת. ממתינה. כשיבוא יבוא.
עם השנים למדתי על הגלים שלי. יש תקופות של יצירתיות שופעת, הרבה אנרגיה זורמת,הרבה דברים קורים על פני השטח. ויש את התקופות של השקט,שלכאורה לא קורה כלום או שהתנועה כל כך איטית עד שהיא בלתי מורגשת. פעם הייתי נבהלת חושבת לעצמי- זהו- יבש המעיין. ואז היה מגיע זרם אדיר והייתי צוחקת על עצמי איך בכלל העלתי על דעתי שהמעיין יכול להתייבש...
ובתוך התקופה השקטה נובטים להם ניצנים של דברים חדשים. התפתחות של דברים שהתחלתי.וזה מרגש אותי.
אפילו מצאתי את עצמי מתאהבת בחימר חדש (-: יצא לכם פעם להתאהב בחימר?!
המון תוכניות והבטחות יש לי ל 2012. יש לי הרגשה שזו הולכת להיות שנה מדהימה.
שנה אזרחית טובה !
מזדהה עם כל מילה. פעם הייתי נלחצת כשיצירתיות יבשה והייתי משתגעת מפחד שהיא לא תחזור עד כדי כך שהייתי צופה בטלוויזיה כל היום בסדרות של ילדים כמו קופיקו רק כדי לשכוח. אבל היום אני הרבה יותר סלחנית כלפי עצמי וזה האיחול שלי לעצמי לכבוד השנה החדשה.
השבמחק