יום שני, 30 בנובמבר 2009

היום שאחרי...



עבר זמן מאז הפעם האחרונה שכתבתי.
השתבללתי.
היו עיניינים דחופים לטפל בהם.אולי בהמשך אשתף...
בכל מיקרה,חייבת לכם את סוף הסיפור של התנור- קבלו אותו...

אז כפי שאתם יודעים הכלים ניכנסו לתנור ביום חמישי,כולי שימחה והתרגשות וציפיה למה שיראו עיני כשיפתח התנור.
אולי בעצם פה טמון כל הענין...הציפיה...מה זה ציפיה-היה לי סרט שלם,מוכן, של מה אני הולכת לראות כשאפתח את התנור,כולל תחושות...רגשות.....צבעים...

אז זהו...כמו שאומרים-ציפיות לכריות !

תכל'ס- הכלים יצאו מדהימים-את זה אני מסוגלת כבר לראות היום (בניגוד לאתמול) רק ש...

לפני כמה ימים עלה לי פתאום רעיון גאוני לאיזה שהם חרוזים שאני רוצה להכין.

אתם מכירים את הרעיונות האלה שכבר אין סבלנות שהם יהפכו למציאות,כבר רציתי למשש אותם ולהוסיף אותם לכלים...אז תיקתקתי ת'חרוזים,ובגלל שהם קטנטנים,זיגגתי אותם למחרת.

עכשיו עולה השאלה-על מה הם יהיו תלויים- אז תיקתקתי גם מיתלה,

שיצא מעולה,ומזלי שהיה שרב כבד בחמישי שעזר למיתקן הזה להתייבש...

ופה בערך נהיה לי קצר במח...כל קרמיקאי יודע שלא שמים כלי (או מיתקן לחרוזים) שרק הוכן באותו היום ועדיין לא יבש עד הסוף לתנור של גלזורה שם הכלים מוכנים לנוע מהר יותר אל הטמפרטורה הסופית...

אתם בטח כבר מנחשים לאן זה הולך...כן ,כן, מתקן החרוזים הנפלא שלי על חרוזיו,התפוצץ לאלף חתיכות קטנטנות שירו את עצמן לכל עבר ונידבקו כמעט לכל הכלים....

בוא נאמר שכל קשר בין הסרט שהיה לי בראש לגבי מה אראה ומה

ארגיש כשאפתח...לבין מה שהיה שם בפועל- מיקרי בהחלט-איזה תיסכול !כמה עצבים ודמעות ושפיטה -חגיגה ! (-:.

כמה כלים ניצלו,בכמה אוכל אולי קצת לטפל...וחלק ילכו אחר כבוד אל הפח.

לא,זה לא התנור הראשון וכנראה גם לא האחרון שמתפוצצים לי בו דברים והורסים כלים מקסימים ואהובים,

ובכל זאת-זה לא היה נעים !

אבל התאוששתי,גזרתי כמה מסקנות מהתקרית,ואני מוכנה ליצור עוד ועוד כלים כאלו ואחרים,יפים יפים ומרגשים.



אני אוהבת את העבודה שלי (-:

והפעם באמת בשמחות,

הדס שלום

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה