צבעים...אני חיה על צבעים...
מאז שאני מכירה את עצמי אני מוקפת ומקיפה עצמי בצבעים.
ההתעסקות עם צבע מרגיעה אותי...
בתחילת דרכי בעולם הקרמיקה נמשכתי בתחילה לאנגובים ואנדרגלייזים.עבודותי היו צבעוניות.
בדרך כלל לא הייתי משתמשת בצבע כמו שהוא מגיע מהמפעל. תמיד מערבבת מוצאת לי את הקול הייחודי שלי בתוך הצבע.
{מתוך הבלוג של panton } |
בשנים האחרונות עולם הגלזורות הצבעוניות מושך אותי.הכלים שלי קיבלו עומק - חותמות ותבליטים בגוף הכלי,נקודות קטנות של סליפ סיפרו סיפור שלם .הבנתי שאני מחפשת גלזורה שתראה ותבליט את "הסיפור "הזה שבחומר.
בהתחלה קניתי גלזורות מוכנות ,אבל די מהר קרא לי הקול שוב - תיצרי את שלך...
פגישה עם יהודה קורן- האיש והאגדה- נתנה לי הרבה חומר למחשבה ושיעורי בית והתחלתי לרקוח את הצבעים אותם אהבה נפשי...
הראשון היה האפור.בדיוק בדיוק כמו שרציתי. אחריו הצהוב הנעים והרגוע, והירקרק השקוף והורדרד...והכל שקוף במידה כזו המאפשרת לראות את החומר דרכו.
ופתאום -יום אחד יצרתי גלזורה אטומה. תכלת בייבי לא מתוק מידי. מעלף (לטעמי) אבל אטום. זה קצת שינה את חוקי המשחק -(אם זה אטום לא רואים את הטקסטורות היפות שמתחת...) אבל זה היה מדויק לי ופתח לי את הצ'קרה של הגלזורות האטומות.
ואז הגיע האביב. ניצנים של אדום-כתמתם הנצו מסביב...והרגשתי שאני מתאהבת...הצבע הזה חייך אלי מכל עבר...
{אבל הוא חזק ודומיננטי אמר הקול שבתוכי שבחר בתקופה האחרונה צבעים עדינים ורכים.הוא מדהים -עניתי. ועם אהבה לא מתווכחים...)
עכשיו לכי תתרגמי אותו לצבעי קרמיקה....
קפצתי למינרקו ועמדתי מול המדף של כל הצובענים. עיניי מנסות לצוד את האדום כתמתם הזה האהוב...
גם כשבחרתי לא הייתי בטוחה שזהו הנכון. חזרתי הביתה ועשיתי כמה טסטים באחוזים שונים.שרפתי. זה לא זה. עוד בחישות ועוד נסיונות...בנסיון השלישי-חייכתי !תפסתי אותו...איזה אושר...
באתר של חברת פנטון למדתי שלצבע האהוב יש שם... Tangerine Tango
והנה שלי...
נהדר, הדס!הדרך אל הצבע הנכון רצופה בריבוא נסיונות ונחישות לא להתייאש ולנסות שוב..אשרייך! אני עדיין לא התרווחתי אחורה על זרי הדפנה של פלטת הצבעים. מקסים ומעודד!
השבמחקתודה מיכל יקרה...אני לא מתרווחת לאחור...כשיש אחד מוצלח ישר עושה חשק לעוד (-:
השבמחק