מה יש בו בחומר הזה שממיס לי את הלב, מארגן את המחשבות ומסחרר את הגוף?
מה יש בו, במגע החימר שמרפא מכאובים, ממלא מצברים ולפעמים...גם מעיר את השדים?
אני לשה אותו, מעבדת / מאבדת צורה, חוזרת לנקודת ההתחלה, ממוללת, מכדררת, מבררת
גוש של של אדמה, של אושר, של כאב.
החומר שהוא הכי מפחיד מבחינתי וגם הכי עוצמתי ומבריא.
*
|
צילום : עומר וולווטר |
הקוראים הוותיקים בטח כבר יודעים שאני חסידה גדולה של קרמיקה על כל סוגיה, גווניה וצורותיה
לכן כשהדס שלום, יוצרת כישרונית, עדינה ומרגשת,
הציעה לי לבוא למפגש מעצבות בסטודיו שלה
לא חשבתי פעמיים ומיד אמרתי "בטח!"
שהיא מעצבת פנים מוכשרת, צלמת בחסד ואישה מדהימה בפני עצמה והצעתי לה להצטרף אליי.
לשמחתי היא מיד נענתה בחיוב וכך חברנו לנו לנסיעה משותפת על קו תל-אביב / פרדס חנה.
שוחחנו על עיצוב, על צילום, על משפחה, על לימודים, על התפתחות והשראה והופס! כבר הגענו ליעדנו.
מדובר בחצר מוקפת בסדנאות אמנים ובבוטיקים שבה מתקיימים ירידים ומועלים מופעים ע"י תיאטרון הידית הממוקם אף הוא במתחם.
האווירה היא של פשטות, פתיחות ויצירה - כך חשתי כנתקלתי במקום לראשונה.
ודרך אגב, התמזל מזלי וזכיתי להשתמש באריחים וכיורים מעשה ידיה של הדס בבית מקסים שסיימתי לעצב לאחרונה
(החשיפה בקרוב :) )
ולכן כבר הכרתי את הסטודיו ואת המוצרים המופלאים שנולדים בו.
הערב כבר ירד והסטודיו הצנוע הואר מבפנים ממש כמו גופי התאורה המקסימים שנוצרים בו.
הדס כבר חיכתה לנו ובחיוך עדין הזמינה אותנו לבחון את הכלים המופלאים שלה מקרוב.
יש משהו בכלים האלה של הדס שהוא שקט ומפתיע, צנוע ומגונדר.
הם צבועים בצבעי טורקיז, מנטה, לוונדר, קרם ושחור ומעוטרים בפסי זהב דקיקים ומפתים.
כל כלי עם אופי משלו, אין אחד זהה לשני ויחד עם זאת ישנו סיפור שמחבר את כולם זה אל זה.
לאט לאט החלו להתקבץ עוד ועוד נשים מוכשרות.
שיחות התפתחו, חיוכים עלו, צחוק התגלגל וההתרגשות החלה זורמת בגוף.
התכבדנו בארוחה מפוארת ובלחם אלוהי שהדס אפתה באחד מכלי הקרמיקה המחבקים שלה.
|
צילום: הדס ניצן |
|
צילום: הדס ניצן |
|
צילום : הדס ניצן |
לאחר שהתמקמנו והרגשנו בבית,
הזמינה אותנו הדס ליצור כלי אישי בעצמנו.
היא חלקה בנדיבות את סודותיה, הדריכה וסייעה
וכך התמסרנו למגע החומר.
לשנו, ליטפנו, החלקנו, קישטנו, התענגנו על הקרירות והרכות והכוח שבו.
השעות חלפו בנועם והגיעה העת לומר שלום.
הדס נפרדה מאיתנו בלבביות, לא לפני שהעניקה לנו מתנה מקסימה ומשמחת לכבוד חג החנוכה הקרב ובא.
זה היה פשוט ערב מושלם.
האירוח היה חמים, נדיב ומרגש - בדיוק כמו היצירות של הדס.
כהרגלי, פניתי להדס וביקשתי שתשתף אותי במילותיה עליה ועל יצירתה.
והנה הטקסט המקסים שהיא שלחה:
עשרים שנים שאני קרמיקאית.
התאהבתי בקדרות בהודו, בטיול הגדול שאחרי הצבא. זו היתה אהבה ממבט ראשון.
חזרתי לארץ בתחושה שמצאתי את יעודי, קניתי תנור ואבניים וקפצתי למים.
הספקתי להיות קרמיקאית הבית של "שחור לבן" המיתולוגית בשינקין ,ורשת חנויות "בונדוש"...
ואז הגיעה נעם – בכורתי המהממת, ואחריה גל וליבי וקורן המקסימים – והמשפחה והאמהות הפכו להיות הקריירה הראשונה שלי, באהבה ומסירות ושמחה...
|
צילום באדיבות הדס שלום |
|
צילום באדיבות הדס שלום |
הסטודיו הביתי היה תמיד בהישג יד –במרפסת ,במחסן ,בחצר ,בדום מהמם שבנה לי אישי האהוב בחצר.
מג'נגלת בין הבית לעסק הקטנטן שלצידו.
לפני שנה וחצי הרגשתי שהבית כבר צר מלהכיל את הגדילה שביקש העסק ושכרתי חלל קטן במתחם ה"ידית" בפרדס חנה. מתחם שהיה בעבר הרחוק נגריה משגשגת ובשנים האחרונות הפך להיות הבית של תיאטרון הידית, והראגה –מקום להופעות.
|
צילום : עומר וולווטר |
|
צילום : עומר וולווטר |
האופי היזמי שלי הניע אותי לפתוח את הסטודיו במקום שהיה חסום ומוזנח והיה צורך בהרבה דמיון ומעוף כדי לראות את הפנינה שאפשר לעשות מהמקום.
תומר בעלי האהוב, שותף וגב לאורך כל הדרך. נותן לי את המרחב ליצור ומאמין בי עד השמיים...
הוא בנה את כל הסטודיו ועוזר לי לתפעל ולנהל אותו .
|
צילום באדיבות הדס שלום |
|
צילום באדיבות הדס שלום |
היום, הסטודיו וחדר התצוגה שבו הם הגשמת החלום שלי.
הכלים שלי מאופיינים בצורות פשוטות ונקיות ,מזוגגים בגלזורות רכות אותן אני רוקחת ומעוטרים בתבליטים ונגיעות של זהב. אני עובדת בסדרות קטנות ונעה כל הזמן קדימה. צורה נובעת מתוך צורה והחקירה מתמדת....
אני אוהבת את האינטרקציה עם הלקוחות ,מתרגשת ליצור עבורם את החלום שלהם ושמחה שהכלים והיצירות שלי מלוות ומשמחות אנשים בחיי היום יום ....
|
צילום באדיבות הדס שלום |
|
צילום : עומר וולווטר |
תודה ענקית מקרב לב להדס הנפלאה על האירוח והשיתוף
**********************************************************
הערב הבא מתקיים
ב 30/10/14
מוזמנים לצור איתי קשר ולתפוס מקום!
(יש מקום לעשרה מעצבים בלבד )
0548323131
להתראות !